גזר דין בתיק ת"פ 13838-01-11

1.         על פי כתב האישום המתוקן אשר הוגש נגד הנאשם, יוחס לנאשם כי ביום 22.11.10 יצא מהארץ וטס למספר ארצות באירופה. במהלך שהותו שם, רכש הנאשם סמים מסוכנים מסוגים שונים, מספקים שונים, אותם ארז, סמוך לחזרתו לארץ, בשמונה אריזות נפרדות, כמפורט להלן:

            א.         אריזה 1 - סם מסוג חשיש במשקל של כ- 5 גר'

            ב.         אריזה 2 - סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 6 גר'

            ג.          אריזה 3 - סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של גרם

            ד.         אריזה 4 - סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של כשני גרם

            ה.         אריזה 5 - סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של כ- 5.5 גר'

            ו.          אריזה 6 - סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של כ- 4.5 גר'

            ז.          אריזה 7 - סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של כ- 3.5 גר'

            ח.         אריזה 8 - סם מסוכן מסוג מסקאלין במשקל של כ- 5 גר'.

            הנאשם בלע את אריזות הסמים והסליקן בקיבתו במטרה לייבאן ארצה.

            ביום 30.12.10 חזר הנאשם לארץ כשבגופו הסמים ונעצר עם כניסתו לארץ על ידי משטרת ישראל.

2.         הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן הנ"ל, ועל סמך הודאתו הורשע בעבירה של ייבוא סם, לפי סעיפים 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"). הצדדים היו חלוקים בעניין העבירה של החזקת סם, והותירו להכרעת בית המשפט לקבוע האם אחזקת הסמים הייתה לצריכה עצמית אם לאו. בהכרעת דין מיום 19.07.11 קבעתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודה.

תסקיר שירות המבחן

3.         בטרם הטיעונים לעונש, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר טרם גזירת דינו.

מן התסקיר עולה כי לנאשם עבר פלילי כולל בעבירות סמים, ובשל הסתבכויותיו בפלילים נשא עונשי מאסר החל משנת 91. בשנת 2002 נשפט למאסר ממושך של 4 שנים. הנאשם קיבל אחריות לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והבין את התנהלותו הבעייתית. קצינת המבחן ציינה כי הנאשם גדל במערכת יחסים משפחתית לא יציבה, אלימה, עם מאפייני התמכרות של אביו, תהליך התפתחותו לאחר מכן הושפע מאוד מהפתולוגיה המשפחתית, והנאשם הידרדר לעבריינות ושימוש בסמים. לאור הרקע האישי, תקופות המאסר שהוטלו על הנאשם שהביאו להפסקת העבריינות וכן המוטיבציה שמגלה כיום לשינוי דרכו, המליצה קצינת המבחן לנקוט כלפיו בגישה חריגה ושונה, כאשר להערכתה ללא טיפול ייעודי מתאים קיים סיכוי רב להישנות העבירה ולהעמקת העבריינות.

בנסיבות אלה המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנתיים במסגרתו ישתלב בטיפול אינטנסיבי. בשל חומרת העבירות סבורה קצינת המבחן כי שליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להוות גורם משמעותי לרגרסיה בתפקודו עד לכדי חזרה לשימוש מסיבי בסמים והתחברות לגורמים שוליים ועברייניים. על כן באם ביהמ"ש יגזור את דינו למאסר בפועל המליצה קצינת המבחן להטיל עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת בנוסף לעונש מותנה משמעותי.

טיעוני הצדדים לעונש

4.         ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות ממנו עולה כי לנאשם עבר פלילי מכביד, בין היתר בעבירות סמים. לטענתו אין לקבל את המלצות שירות המבחן בכך שסיכויי שיקומו מחוץ לכותלי בית הסוהר אינם גבוהים, זאת לעומת המסוכנות הרבה הנשקפת מהנאשם. עוד נטען כי גם בתסקיר קצינת המבחן עמדה על קיומם של דפוסים עברייניים מגיל צעיר והתמכרות ארוכת טווח לסמים קשים מסוגים שונים. תקופות המאסר אשר הוטלו בעבר על הנאשם לא הרתיעו אותו מלשוב לדרך העבריינות וניסיון שיקום בהוסטל כשל. ב"כ המאשימה עתר לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי ממושך, קנס ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה.

5.         הסנגור מנגד, הצביע על נסיבות חייו הקשות של הנאשם אשר הובילו להידרדרות למסלול עברייני ולשימוש בסמים. הסנגור הוסיף וטען כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הביע חרטה ושיתף פעולה עם הליכי השיקום במעצר הבית באופן מלא. באשר לעברו של הנאשם טען הסנגור כי העבירה האחרונה בה הורשע היתה משנת 2002. לסיכום טען, כי בנסיבות של המקרה הנדון, מאחר והנאשם הורשע בעבירה של ייבוא סמים לשימוש עצמי בלבד, יש לתת עדיפות לשיקולי השיקום, להקל בעונשו ולקבל את המלצות שירות המבחן.